מאת: גידי גילדה ופרץ מנור
ניתן לאפיין בעיה כפער בין מצב קיים למצב רצוי. הפתרון לבעיה הוא תהליך (אוסף של מצבים)
המביא את המערכת מהמצב הקיים למצב הרצוי. דרכי פתרון בעיות מתחלקים לחשיבה
תהליכית ולחשיבה מצבית (או "ניתוח מצב" ו"ניתוח תהליך;").
החשיבה התהליכית מתרכזת בתופעה הדינמית של המעבר בין המצבים ואילו החשיבה
המצבית מתרכזת במצבים הסטטיים. החשיבה התהליכית עוקבת אחר התהליך ומזהה את
המצבים, החשיבה המצבית מנתחת את המצבים ומציבה "תנאים הכרחיים" לתהליך.
הנטייה הטבעית שלנו היא לחשוב בצורה תהליכית כי כך נמצאים על "קרקע בטוחה;", כל מצב
הוא תוצאה של תהליך ידוע- כלומר ניתן להשגה. בחשיבה מצבית לעומת זאת מנתחים מצבים
ללא ודאות שאכן קיים תהליך היוצר אותם.
תהליך פתרון בעיות נחשב יעיל, כאשר הוא משלב את החשיבה המצבית עם
החשיבה התהליכית.
דוגמא מס' 1- גוף נופל במדרון
כדי להבהיר את ההבדל בין חשיבה מצבית לתהלכית נבחן את הבעיה הבאה:
גוף נופל במדרון בעל צורה אקראית ללא חיכוך יש לחשב את מהירות הגוף בסוף המסלול.
ניתוח תהליך הנפילה מחייב פתרון המשוואות הדיפרנציאליות
. פתרון המשוואות
יאפשר ידיעת המהירות בכל רגע ורגע נתון, וכמובן בסוף המסלול.
ניתוח מצב מאפשר להסתכל רק על המצבים הקיצוניים
- הגוף במעלה המדרון;
הגוף בנקודה התחתונה.
בנקודה התחתונה הגוף איבד אנרגיה פוטנציאלית שהפכה כולה לאנרגיה קינטית
(תנועה ללא חיכוך) ולכן ניתן לחשב בקלות ובמדויק את מהירותו.
דוגמא זו מציגה יתרונות חשובים מאוד של חשיבה מצבית:
1 חיסכון באיסוף מידע לפתרון-צורת המדרון אינה דרושה לצורך החישוב.
2. חיסכון בזמן הנדרש למציאת הפתרון המדויק.
הרחבה לתחום של ארגון ומנהל
היכולת להבין ולהיות מיומן בחשיבה מצבית רלוונטי גם בנושאים הבאים: יכולת ארגון,
כושר ניהולי ומיומנות בקבלת החלטות.
אנשים המתורגלים בחשיבה מצבית סגלו לעצמם יכולת הפשטה וניתוח טובים יותר.
מיומנות חשיבה על מצבים מאפשרת הליכה מהסוף להתחלה ולא רק מההתחלה לסוף.
זהו אחד המופעים של כלי החשיבה שנקרא "היפוך" (הליכה מהסוף להתחלה).
דוגמא: חידה קלאסית לילדים-4 ילדים אוחזים בחוט ורק אחד מהם מחובר לבלון, החוטים יוצרים
סבך, יש למצוא את הילד האוחז את הבלון. הפתרון בעזרת "היפוך" הולכים מהבלון לאורך החוט
ומוצאים את הילד המאושר שאוחז לבלון.
אנשים המסגלים לעצמם חשיבה מצבית יכולים להגדיר טוב יותר יעדים בעלי אתגר בארגון או
בקבוצה אותם הם מובילים. זה אחד המאפיינים של מנהלים ומנהיגים בעלי חזון. כלומר אנשים
שיכולים לראות ולנתח מצבים שעדיין לא מומשו ולכוון את הצוות שלהם להשגת מצב זה.
השלכה ארגונית נוספת: אנשים בעלי יכולת ניתוח מצב קוראים היטב תמונה עסקית
ו"מפת קרב;". הדבר מסייע במיומנות של קבלת החלטות. זו היכולת לקרוא מה "כתוב על הקיר;"
גם במצבים קשים.
חידת שני הכלים
שני כלים המסומנים א' ו-ב' מכילים 10 ליטר של נוזלים מסוג ;quot;A"& ומסוג ;quot;B"& בהתאמה (ראה ציור).
הנוזלים הם בעלי משקל סגולי זהה. בעזרת כלי שקיבולו 1 ליטר מעבירים ליטר אחד של נוזל
מסוג A לכלי ב'. לאחר מכן חוזרים על התהליך בכיוון ההפוך (כלומר מעבירים כמות של ליטר
אחד מן התערובת שבכלי ב' לכלי א'). אין ראקציה כימית בין החומרים והערבוב אחיד.
באיזה כלי נמצאת כמות חומר זר גדולה יותר ?
כלומר האם יש יותר חומר מסוג B בכלי א' או חומר מסוג A בכלי ב'?
בהתייחס לתשובה:
1. האם יש חשיבות לעובדה שכמות הנוזל בכלי א' זהה לכמות הנוזל בכלי ב' ?
2. האם יש חשיבות לעובדה שבוצע ערבוב אחיד ?
3. האם יש חשיבות לעובדה שהעברנו כמות זהה מכלי א' לכלי ב' ובחזרה ?
בחן את התשובה ביחס ל 3 השאלות הנ"ל.
הנושא של "ניתוח מצב" מבוסס על מידע שנלמד בקורס ל"פיתוח חשיבה המצאתית;",
באונ' הפתוחה, השיטה פותחה ושוכללה בישראל ע"י ד"ר רוני הורוביץ וד"ר יעקב גולדנברג.
גידי גילדה- מנחה סדנאות ל"פיתוח חשיבה המצאתית;" ולפיתוח מנהלים
. תואר ראשון בהנדסת
אלקטרוניקה מהטכניון, תואר שני במנהל עסקים-A.B.M מאוניברסיטת חיפה.
מנכ"ל משותף בחברת התכנה:(Panta Rhei Knowledge Systems Ltd (1998
המפתחת ומשווקת מערכות מידע. בעבר, מנהל צוות פיתוח באינטל ישראל.
לתגובות:
Mobile: 050 2691088
Tel: 04 6294294
פרץ מנור- מנהל משווק ומאפיין תכנים של סדנאות ל"פיתוח חשיבה המצאתית;",(בסיסית ומתקדמת),
הנערכות בחסות של "תפנית;"- האוניברסיטה הפתוחה במושב "רגבה;".
בוגר הטכניון בהנדסת מכונות., מייעץ ומתכנן מערכות תקשורת, ויישום שיטת.T.I.S.בתעשייה.
לתגובות:
מאמרים נוספים בפינה: חשיבה יצירתית